הפנים של הקהילה

(צילום: נטלי אייכנגרין)

רפאל ארט

מדרחוב "ממילא" בירושלים הוא המרכז המסחרי היפה ביותר בעיר הבירה, בה גרתי שלוש שנים ברצף. הוא מרוצף אבנים ירושלמיות, מעוטר בפסלים ומעשי אומנות שמוצגים לאורכו למכירה, הוא משיק לנוף העיר העתיקה שיופיה המהמם מסתיר את המורכבות והמתח סביבה אבל בעיקר יש בו חלונות ראווה מקסימים ומעוררי השראה. לי ולחברתי הקרובה 'ל' היה מנהג להסתובב במדרחוב ולתור אחר השראות. או במילים אחרות Window Shopping גם בחורף הקשה בעיר, לא היינו מוותרים. היא הייתה מביאה את המטריה שלה בגודל שמשייה, ויחד היינו נמשכים לחלון ראווה כזה או אחר כמו מגנט. יש בחלונות ראווה את כרטיס הביקור של המותג או החנות אשר הוא עומד בפתחה. הוא יכול לייצג יופי, אסתטיקה, סגנון או אפילו אידאולוגיה. אחד מחלונות הראווה המכילים את סך כל אלה הוא של המותג הישראלי comme il faut ומעצב חלונות הראווה שלהם וכן האוצר של תחום התכשיטים, הלוא הוא רפאל ארט – המרואיין שלי השבוע.

מה זה אופנה?

כרטיס הביקור שלך, דבר ראשוני שרואים מייד ומלמד המון על האדם שמולך.

מהו הפריט הכי יקר שלך?

יש לי נעליים של Prada ומעיל גשם צהוב של Vetements

מהו הטרנד הבא שצריך לאמץ?

שילוב של הסגנון הנמוך והגבוה, כי ללבוש רק פריטים ממותגים זה כבר אולד פאשן.

טרנד שצריך להיפטר ממנו?

קטמין.

מה מגניב בעיניך?

אדם שחי רוקנרול כאישיות, חי על הקצה אבל עדיין יודע מה הוא רוצה.

מותג אהוב?

Saint Laurent הוא דוגמה טובה לרוקנרול.

מעצב מוערך?

ג'ון גליאנו, אחרי אלכסנדר מקווין.

קמפיין אופנה שריגש אותך?

הדי סלימן ל- Saint Laurent בקמפיין עם ג'וני מיטשל וקורטני לאב.

מאיפה אתה שואב השראה?

אומנות, מוסיקה, החיים ברחוב.

מה אתה אוהב בגבר?

גבריות.

מה מוריד בגבר?

כשהוא מאוהב בעצמו.

אופנה ורטרו?

מת על זה, זה מעודד שילוב מוצלח בין נמוך לגבוה.

חלון ראווה שהיית חייב לצלם?

הדרקון של לואי ויטון בחנות הפופ-אפ של סלפרידג'ס בלונדון.

פריט לבוש נצחי?

ז'קט עור שחור.

צבע אהוב?

שחור.

צלם אופנה מוערך?

סטיבן מייזל.

מה השאיפה המקצועית שלך?

לעצב חלונות ראווה בלונדון.

גייז וחדר כושר?

אני בעד כשזה גורם לאיזון נפשי ובא ממקום בריא, אבל פחות בעד כאשר השאיפה היחידה היא להוריד חולצה במסיבה.

ארט, בן 28, החל את דרכו כמוכר בזארה בגיל 19, הותיר רושם ומהר מאוד מצא עצמו במטה החברה העולמי בברצלונה, לומד את רזי עיצוב חלונות הראווה של קבוצת זארה. הוא החל לעצב את חלונות הראווה של Massimo duti המותג היוקרתי של זארה כשרק נכנס לארץ, היה גם סטייליסט מצליח וכיום מתמקד בעיקר בעיצוב חלונות ראווה ואוצרות התכשיטים למותג comme il faut. הוא מאוד מאמין באידיאל החברה הממנף ומציג את הכוח הנשי הניהולי ונהנה לעבוד עמן. כיום הוא עובד ימים על חלון ראווה אחד, בעיקר בחנות הדגל בנמל תל אביב ובחנות בקניון רמת אביב. חלונות הראווה של החברה בעיצובו משקפים קונספט מגובש ואחיד, מתוחכם, בוגר ועכשווי, עם אידאולוגיות שהחברה מבקשת להעביר.

ובאשר אלי, לפני כשנתיים הפסקתי לצפות בחלונות ראווה. 'ל' כבר נסעה לחילופים ולא הייתה בארץ, המדרחוב ממילא התכסה בערמות של שלג שנערם כך שלא היה לי חשק או מצב רוח לצעוד בה לבד. מה הטעם לראות דברים יפים אם אתה לא קונה אותם? ואם אתה כבר רואה את הדברים היפים, את חלומות הראווה, ואינך נכנס לחנות וקונה, אתה חייב מישהו לצדך. אם אי אפשר לקנות, אז לכל הפחות שמישהו יזכיר לך את הרגע שהסתכלת בחלון ראווה וראית כמה יפה היה. הנוסטלגיה, בניגוד ליופי, היא לא ברת חלוף.

מאמר הקודם
מאמר הבא

זה יכול לעניין אותך

תגובה 1 בלבד

  • הגב
    Elad
    פברואר 2, 2017 על 7:25 pm

    ❤❤❤❤❤❤❤❤❤

  • השאר תגובה