תצוגת הבוגרים של שנקר 2015

תצוגת הבוגרים של מחלקת האופנה בשנקר היא קצת כמו השירים של אגי משעול, עם הגוף נוטה אחורנית והרגליים משתכשכות בתהום, בחלקה קסומה ומכשפת, ובחלקה מחושבת להפליא ומדויקת באופן מרגש ומעורר פליאה. בשנים האחרונות מאז סיים עבדכם הנאמן את חוק לימודיו במחלקה זו, ידעה שנקר להוסיף ולעורר עניין רב בתצוגה השנתית של בוגריה, והתצוגה שהתקיימה השנה מנתה 34 בוגרים שהציגו 33 תצוגות גמר עם שפות שונות ומגוונות של עיצוב, עבודות סיזיפיות הדורשות הקפדה על כל פרט ופרט, רעיונות שוברי שגרה כמו ניסיונות שילוב גופי תאורה עם טקסטיל, ובעיקר – לאה פרץ אדמונית ותוססת.

מעצבת: הגר רוט | צילום: רון קדמי

מעצבת: הגר רוט | צילום: רון קדמי

מאגר הכישרון של מעצבי האופנה בישראל מקבל במה לערב קוקטייל אחד חגיגי עם אורחים מכובדים, מעצבי אופנה וותיקים ומבוססים, ופרצופים שנדמה כאילו הרגע ראינו על מרקע הטלוויזיה בסלון (מי אמר דרינק עם סטלה עמר הדיוותית?) וכל זאת מבלי לאבד את ההשפעה המכריעה של הקולקציות על קהל מבקרי האופנה, שעינם לא מפספסת פיתוחי בדים וטקסטיל מעניינים, שימושים בפלסטיק, סיליקון ואפילו חשמל (המעצבת הגר רוט האירה את המסלול עם הקולקציה החלבית והזוהרת "Light Matters" בהשראת אומני תאורה כג'יימס טורל) ברמת גימור גבוהה ודיאלוג מובהק עם הטרנדים בבירות האופנה הגדולות.

מעצבת: דנה כהן | צילום: רון קדמי

מעצבת: דנה כהן | צילום: רון קדמי

מעצבת: נינה לכמן | צילום: רון קדמי

מעצבת: נינה לכמן | צילום: רון קדמי

כמידי שנה מוענק פרס הבוגרת המצטיינת ע"ש פיני לייטרסדורף לקולקציה הנבחרת, והשנה זכתה המעצבת דנה כהן שבחרה למחזר סריגים ישנים בתהליך של גריסה ושילובם בסריגים חדשים, באופן בו הישן והחדש יוצרים רגע אחד מכונן של התפעלות פשוטה. קולקציות נוספות ראויות לציון מצאנו בנינה לכמן, שהדגמים אותם בחרה להציג נראו כמו ביטוי לסרגל הפילטרים באינסטגרם, אם ניתן היה להשתמש בפילטר אמריקאי לתרבות האירנית, קולקציה שמספרת את סיפורן של שתי תרבויות, שני מגדרים, ובוגרת מוכשרת אחת.

מעצבת: מעיין מילס | צילום: רון קדמי

מעצבת: מעיין מילס | צילום: רון קדמי

מעצב: שי טקו | צילום: רון קדמי

מעצב: שי טקו | צילום: רון קדמי

מעיין מילס, שקווי המתאר של דגמיה היו כמעט רנדומאליים, ציוריים, כמו מחוגה שיצאה מכלל שליטה והצמיחה צורות המתרחקות מן הגוף וצלליות שמגדירות את עצמן בביטחון והומור, וכמובן גם 10 מערכות הלבוש של שי טקו שחתמו את התצוגה (כבוד השמור לרוב לקולקציות המצטיינות) זרקו אותי אסוציאטיבית לרחוב, לגרפיטי, לעולם הנוצרי, לדתות קדומות, לריחות וטעמים רעים וטובים, וצלחות גורמה עם קוביות קרח צבעוניות – או בקיצור – קולקציה אקלקטית ומושכת, שתישאר רלוונטית וכובשת גם הרבה אחרי תשומת הלב התקשורתית.

מאמר הקודם
מאמר הבא

זה יכול לעניין אותך

אין תגובות

השאר תגובה