הפנים של הקהילה

(בתמונה: טל ממן)

אמץ תייר

הדגלים הצבעוניים האחרונים נשענו רופפים על שמשיות חוף הילטון. בשבת שלפני כן עוד הצטופפו המוני הקהילה הגאה שהגיעו מכל קצוות העיר כמו קיבוץ גלויות או עלייה לרגל. כל אחד עשה כפי יכולתו כדי להגיע בנוי למעמד השני בחשיבותו רק למסיבה המסורתית של עופר ניסים – צ'ק אין בחוף הילטון והתחלת מבצע אמץ תייר. הריגוש להתאהב במישהו זר ל-3 ימים אינטנסיביים לפני שכל אחד חוזר לעבודה המונוטונית, לדירה התל אביבית הצפופה ולחברי הקהילה המקומיים קוסם לרבים וכמובן שגם לי.

לצורך האמור לעיל, התחלתי לבקר בחדר הכושר הרבה יותר ולנסות להתעלם מהעובדה שהרמת משקולות אינספור פעמים עם אינספור חזרות זה הדבר המשעמם ביותר בעיניי ואני אמור לבצעו כמעט שעה וחצי ביום. לקחתי את האוטו של חבר לסופר בחולון והעמסנו ביחד ארבע תבניות ביצים של 30 כל אחת, עשרות קופסאות של קוטג' 1% דגי אמנון ללא עור, פריכיות וטונה במים. את החדר שלי ניקיתי וסידרתי, את הסכך הרופף על הגג שקרס בחורף האחרון ואת התאורה – חוט ארוך עם מנורות זולות כמו בסוכה – אילצתי את השותף לסדר.

אין כמו שבוע הגאווה בעיר כדי להרשות לעצמך ללכת עד הסוף. התקופה הזאת, שהייתה הראשונה שלי בעיר כרווק, הזכירה לי את תקופת החגים כשהייתי ילד. אנשים התכוננו למצעד כמו טקס דתי. צמים, מנקים את הבית, מתלבשים יפה ולוקחים חופש מהעבודה. ביום שישי עוד היה מצעד עם משאיות מקושטות שבמקור משמשות להובלה, גן צ'רלס קלור התמלא נחילים של אנשים שחיפשו אנשים שהם מכירים או אנשים שמכירים אנשים שהם מכירים, וניכר כי השנה הייתה השקעה רצינית באירועי הגאווה, ואין חגיגות גאווה בלי מסיבות חיי הלילה כמו שאין עשן בלי אש. זה המקום שאליו מתנקזים הדברים ואם לא מצאת בהילטון או בגריינדר, אפשר לקבל הזדמנות למצוא גם כאן.

המרואיין שלי השבוע הוא טל ממן. הוא רק בן 30 וכבר בבעלות חלקית על מועדון האלפא וחלק מליין הפאג. נפגשתי אתו לשיחה על חיי לילה והקהילה.

גיל? 29

מהיכן? פלורנטין תל אביב

מה עושה בחיים? בעלים של מועדון האלפאבית וליין המסיבות ״פאג״

רווק או בזוגיות? רווק

מהי אופנה בשבילך? טרנדים שהולכים ובאים, חלקם מעניינים יותר וחלקם פחות.

מהו הפריט הכי יקר שלך? לא חושב שיש אחד כזה שהוא יקר במיוחד. סה"כ פחות מוצא את עצמי משקיע אנרגיות או כסף בביגוד או פרטי אופנה.

מה הפריט שאתה מסרב להיפטר ממנו? תמיד איכשהו כל עונה אני מוצא את הפריט שהוא הכי מגניב בעיניי ואז מוצא את עצמי לובש אותו מלא. איכשהו ג'קט קומופלאז שקניתי בברשקה לפני איזה 3 שנים מלווה אותי כל חורף.

איך אתה מסתובב בבית? תחתוני בוקסר ואיזו חולצה של הפאג.

מה הצבע האהוב עליך? ורוד.

צבע שאתה לא סובל? ירוק.

מה הטרנד הבא לדעתך? לא חושב שניחנתי ביכולת לנבא את הטרנד הבא.

מאיזה טרנד היית נפטר? באופן כללי הייתי נפטר מהרצון לרדוף אחרי טרנדים, הרבה פעמים זה די מורגש וכשזה בא ממקום כזה, ולא מתוך פאשן אמיתי, זה די בולט ונראה מאד מתאמץ ומעייף.

מה הפריט לבוש הכי נפוץ במסיבות? תחתון.

מה הכי מושך בגבר? חיוך. עיניים. שקיפות ויכולת לדבר רגש.

מה הכי מוריד בגבר? באופן כללי ולא רק בגברים, הסתתרות מאחורי ציניות. רכילות היא גם ללא ספק משהו שהוא סופר טרן אוף בעיניי.

קעקוע שאין לך והיית עושה? הייתי רוצה לקעקע על עצמי לא מעט דברים. הייתי שמח להמשיך לקעקע עוד כמה קעקועים קטנים ואסתטיים על היד.

מה דעתך על גייז וחדר כושר? שזה דבר חשוב בגדול. להיות בכושר ולהיות בתנועה. יש בזה משהו מאד תרפיוטי וחשוב לגוף ולנפש.

מה החלום הכי גדול שלך? להיות מאושר רוב הזמן. להיות אדם טוב יותר. לזכות באהבה אמיתית. השאיפה הגדולה היא למצוא שלווה ושקט ולהנות וללמוד מהדרך לשם. להיות עוגן יציב עבור עצמי ועבור מי שיבחר להיות בסביבתי. הייתי רוצה לראות את עצמי ממשיך להגשים רצונות שצצים לי בחיים ולהיות נאמן ומסור להם.

מה המקור השראה הכי גדול שלך? אני שואב השראה מהמון דברים. בעיקר מהסתכלות על עצמי. קבלות על הצלחות כמו למידה מכישלונות הם הדלק הכי גדול שלי בחיים.

איך אתה מסכם את עצמך בארבע מילים? שלם. אוהב. טוב. רגיש.

בשבת האחרונה, זו שלאחר שבוע הגאווה, חזרתי מחוף הילטון. הרחובות כבר התרוקנו ובבית הקפה "הובר" השכונתי הקרואסונים חזרו להיחטף מהמדף, אנשים ישבו בדאון סביב שולחנות העץ ודיברו על כמה כיף היה אז וכמה עצוב עכשיו. חלק תכננו את הנסיעה לפרייד במדריד ליצור המשכיות, בבית החולים פרסמו הודעות על שמירת הגוף והנפש לשנה הבאה, כי הפעם הם היו צריכים להתמודד עם יותר מדי מקרים של חוסר ערנות או זהירות מצד חברי הקהילה גם בהיבט המיני וגם בהיבט איבוד העשתונות.

לקראת הערב חזרתי מהים ומהבריחה מהמציאות, שהיא מכנה משותף רחב ביותר אבל הוא משותף לכולם בעיניי ולא רק לקהילה. גם לתיירים שבאו מכאן וגם לספרדי שישב ואכל אצלי בולגרית ואבטיח שלמדתי לחתוך סימטרי מהיוטיוב. עכשיו, לאחר שעזב, ישבתי על הגג שלי שצופה לגורד שחקים הנובורישי האהוב עליי, הסכך כבר חזר ליפול וחלק מהמנורות התחילו להבהב ולהראות סימני פרידה, הבדלים היו זרוקים על הרצפה, השכן העשיר מהקומה ה-23 צפה כהרגלו במשחק כדורגל על פלזמה בגודל של קיר, בזמן שבמרפסת שלו ישבה אישה יפה בחוסר מעש.

"אני עוד מעט עולה על טיסה אליך", אני שולח לספרדי באנגלית במסנג'ר, חושב כבר על הפרייד הקרוב שם, על האנשים, המסיבות והפאן, השילוש הקדוש של הבריחה מהמציאות.

מאמר הקודם
מאמר הבא

זה יכול לעניין אותך

אין תגובות

השאר תגובה