הפנים של הקהילה

(בתמונה: יובל קריצשטיין‎)

בשבת האחרונה הלכתי לאיבוד

מאת: יוסי צחי

כמידי ראשון אני מתכנן את סוף השבוע בקפידה, מה אעשה עם מי ומתי וכמידי שבוע רק בעיר הלא יציבה הזאת, הכול מתפרק. מישהו שתכננת לצאת איתו ושלח לך כל השבוע תמונות וקרא לך נסיך… הכיר במקביל מישהו אחר ולא טרח להודיע מראש. חברים שתכננו לרקוד במסיבה החליטו ברגע האחרון  להישאר בבית ולהסתגר בבדידותם, מסרבים למצוא נחמה על רחבת ריקודים עם פנים מוכרות מדי, תחושות מוכרות עוד יותר ונחמה על זמן שאול. החברות הרווקות עסוקות בשלהן, לעתים נוסעות ברגע האחרון לעיר ממנה הגיעו במקור כדי לברוח, לצבור כוחות או להיות עם האחיינים, ואלו התפוסים יוצאים רק עם זוגות.

לכן החלטתי לקחת בהחלטה של רגע, יום חופש מדייטים, חדר כושר, חברים ובעיקר מעצמי וללכת למסיבה. אני מאוד אוהב מסיבות. אני אוהב את התכנסות ההמונים לבחון אותך כשאתה רק נכנס, את האפשרות לרקוד ולהשתחרר בלי חולצה, בידי אלו המציגים לראווה את תוצר העבודה הקשה בחדר הכושר וגם על ידי אלה שלא. המסיבות האלה הן אי של שחרור עצמי, לרקוד בלי חשבון לבוש או לא לבוש, עם מישהו שהכרת כמה דקות קודם ועדיין אתה לא יודע את שמו, ולמלא את החלל הריק והבודד בנחמה עם ספירה לאחור, כמו מדחן או שעון מעורר, רגע לפני שהזמן אוזל, רגע לפני שאתה חוזר הביתה לארבע קירות דוממים, להכין אוכל על כיריים חשמליות ולתלות כביסה באמצע הסלון בין הספה שהשאירה השותפה הקודמת, לאופניים החשמליות.

המרואיין שלי השבוע הוא יובל קריצשטיין, 22. הוא הגיע לעיר בגיל 16 לבקר את אחותו שהייתה מוכרת בקהילה הגאה והיא זו שחשפה אותו לעולם המסיבות והבילויים. היא גם זו שהציבה בפניו את המראה לעבר היציאה מהארון. "היא שאלה אותי: מתי תצא מהארון?". לאט לאט החל להכיר את האנשים שמקשטים את חיי הלילה והוקסם במיוחד מליין הפאג ומרועי ברגר שהיה אז חלק ממנו וביקש ממנו להצטלם אליו. "מיכל, בת הזוג של אחותי בזמנו, אמרה לי שאני חייב להכיר את הליין הזה ולהצטלם אליו", דבר שלא רצה לעשות בעבר. בעצתה הסכים והחל להיות חלק מהליין ומחיי הלילה מהם מאוד חשש בהתחלה. כיום הוא עובד בהפקות, גר בתל אביב, רווק.

מה זה אופנה?

דרך חיים מאוד אינדיבידואלית, לי באופן אישי מאוד חשובה הנוחות.

מותג אהוב?

Moschino, alexander wang

אושיית אופנה?

ג'ניפר קים, אני מעריץ אותה ואת הדרך שלה, היא מעצבת אופנה מוכשרת והיא מזהה ברגע מה טוב ומה לא.

חנות אהובה?

החנות שנראית כמו מערה של Comme De Garcon בניו יורק. מדהים המעבר החד בין רחוב פשוט למותג היוקרה החכם הזה, זה נראה כמו סט מתוך שר הטבעות.

קעקוע אהוב?

יש לי כבר 7 והאהוב הוא הראשון. הוא ציטוט של פרידריך ניטשה Those Who Dance Are Considered Insane by Those Who Can’t Hear the Music

מה הכי מרים בגבר?

חיוך. לא חשוב לי בהכרח ההתנהגות הגברית או מסת השרירים.

מה הכי מוריד בגבר?

שיער ארוך.

מי גבר יפה בעיניך?

ג'רארד באטלר.

מה השאיפה המקצועית שלך?

להמשיך להתפתח בהפקות, שיווק ותוכן אבל בעיקר אני שם דגש על הדרך, התוצאה פחות חשובה.

מה חשוב לדעת על חיי הלילה של ת"א?

שהלילה צריך להישאר בלילה, מי שעובד בו חייב לדעת לעשות הפרדה, כדי לא ללכת לאיבוד. זו פלטפורמה שמציעה לאדם להיות נאהב וקשה להבין שזה גם משחק בפני עצמו. אני הלכתי לאיבוד כשהגעתי לעיר, קפצתי למים עמוקים מאוד וגם טבעתי, אני לא מתלונן כי גם למדתי מזה המון.

יובל נדמה מאוד שלם עם הדרך שהוא עבר, עם ההצלחות שלו אבל בעיקר, כמו כל אדם בוגר, עם הכישלונות שלו. על זוגיות הוא מספר לי שהיה לו בן זוג מדהים כמה שנים, כאשר הם גרו ביחד. "הוא היה אהבת חיי ועדיין הוא חשוב לי מאוד. הכרתי אותו בתקופה מאוד מטלטלת. הייתי ברכבת הרים רגשית שניהלתי עם עצמי והוא היה הנוסע שלידי, זו לא הייתה תקופה פשוטה בכלל, כי לא ידעתי עדיין איך להכיל את העיר הזאת ואת כל מה שיש לה להציע".

ביובל יש נינוחות מרשימה ומין השלמה בין המסע הרגשי שהוא עובר לבין חיי התדמית החיצוניים שהוא מנהל. יש בו איזון בין שני הדברים האלה, בין העמוק והשטחי, בין חיי הלילה הממותגים לבין אהבה פשוטה ואנונימית, בין מסיבה גדולה והמונית, לרביצה על ספה לבד בסלון.

לפני שהריאיון מסתיים אני חושב על הזמן הזה שבו אדם לוקח לעצמו. הפסקה מטרדות החיים, אבל גם מהדברים שכן חשובים, מהרדיפה אחרי אהבה, פרנסה, יופי, חברים. השבוע לקחתי יום חופש מהתחרות התל אביבית ומכל מה שמנסים ללמד אותנו הקפדנים ויודעי הדבר בעיר הזאת, על איך להיות ומה לעשות, לקחת חופש מההתעסקות בלייקים או בסטורי הבא ובאהבה ומה יהיה עם העבודה. השיחה עם יובל גרמה לי להבין שאין מה לפחד מלהפסיד הכול או ללכת לאיבוד בעיר הזאת או להיתפס שטחי, הגיע הזמן שאהיה יותר סלחן עם עצמי כלפי כל הדברים שרציתי להחזיק כל כך חזק, עד שהם נפלו עוד לפני שהספיקו להיות אצלי בידיים. ובכל מקרה מה שהלך לאיבוד היום, מחר כבר יימצא את הדרך חזרה, כי סך הכול החיים מורכבים ממעגלים של רכבת הרים רגשית אתה חוזר כל הזמן לאותה נקודה ממקום אחר, מנסה בעיקר לקום ולעמוד מחדש, יציב, על הרגליים.

ליין הפוראבר הקרוב יתקיים ב12.5 האומן 17 תל אביב.

מאמר הקודם
מאמר הבא

זה יכול לעניין אותך

אין תגובות

השאר תגובה