היום אומנות

הצילום העצמי – נשים בעיני עצמן ובעיני גברים

סינדי שירמן נולדה בניו-ג'רסי וגדלה כילדה אמריקאית ממוצעת. מאז היותה ילדה קטנה אהבה להתחפש ולהתאפר. דמותה של האישה נמצאת במרכז יצירותיה, היא בודקת איך העלילות והדימויים הפולשים לחיינו מתוך תכניות הטלוויזיה, סרטים, פרסומות וכו' מכתיבים את התפיסה של נשים בעיני עצמן ובעיני גברים.

שירמן מצלמת את עצמה מאופרת ומחופשת בסביבה מעוצבת. היא כמו מודדת מסיכות שונות שהתרבות מציעה לנשים. עבודותיה קשורות קשר הדוק לשיח הפמיניסטי, ולדבריה "החצי הגברי של החברה עיצב את כל השפה של איך נשים נראות וחושבות על עצמן." התמונות שלה לא מייצגות אישה ספציפית, אלא סוג של אישה (סטריאוטיפ) והדמויים הם מיתוסים עכשוויים של מציאות קיימת. הם יוצאים מתחום הפרט ומדברים על התרבות המערבית, והופכים לסמל של אותה תרבות.

בין היתר העבודה בודקת את גבולות ההתחזות, ומצביעה על האפשרות המעניקה קיום לאנשים בזכות יכולתם הבלתי מוגבלת להשתנות. סינדי שירמן מצלמת את עצמה אבל צילומיה אינם פורטרט עצמי. היא משתמשת בפנים ובגוף שלה כמודל. דרך גופה ומיני התחפושות מועברת האינפורמציה. לכל אחת מהנשים שהיא מצלמת יש הופעה ואישיות כה שונות שקשה להאמין שהיא זו המצולמת בכל התמונות. היא הבמאית, השחקנית, בונה את הסצינה, נערת התסריט, מעצבת התאורה, המאפרת ואחראית המוצר הסופי.

"כשהייתי בבי"ס הייתי נגעלת מהגישה שהאמנות היא דבר דתי וקדוש ורציתי לעשות משהו שאנשים יוכלו להתייחס אליו מבלי שיצטרכו לקרוא ספר על הנושא קודם. שכל אחד מהרחוב יוכל להעריך אפילו אם אי אפשר לגמרי להבין את העבודה. לכן בחרתי לחקות משהו מהתרבות… הייתי אובססיבית עם השינוי של הזהות שלי."

תמר סצמסקי היא מרצה בכירה לצילום
פייסבוק: www.facebook.com/tamarset

מאמר הקודם
מאמר הבא

זה יכול לעניין אותך

2 תגובות

  • הגב
    מירית
    אוקטובר 17, 2015 על 2:51 pm

    האמנית סינדי שירמן היא אשה חזקה מאד מפני שהיא לוקחת את הנשיות האמריקאית, המערבית למקומות של אינטרפרטציה משלה והופכת את זה ליצירת אומנות של סדרת תמונות שבהן היא מופיעה ובכל תמונה היא נראית באמצעות איפור, בגדים שונים, פאות כאשה שונה וזה בעיניי מראה למה היא חזקה ולמה היא בין האמנים
    המודרניים הטובים ביותר שיצא לי לראות!!
    התמונות ונושא הפוסט חזקים ביותר <3

  • הגב
    ברוך בת שבע
    אוקטובר 17, 2015 על 4:08 pm

    שירמן תיאטרון של אישה אחת , היכולת להציג דמויות וזהויות .מציגה למעשה שאלה , כיצד מדיה עשויה להפוך אישה ,,למיטוס– נכס תרבותי — ולבסוף לסמל ,,, ? ומה ההשפעה על תפיסת ״ האני ״ אצל נשים ,ובעיני גברים ,,.

  • השאר תגובה