נטלי עטיה | הטור האישי

פעם, לפני הילדים

פעם, לפני הילדים, לא ידעתי מה זה בוקר. הייתה לי יכולת אינסופית לשינה. הייתי מתעוררת בשעה 16:00, הישג מרשים לכל הדעות, או שבשעה 4 לפנות בוקר כבר הייתי מצטלמת בתוך משאית/אולפן/חוף-ים. אבל אז הם נולדו ולימדו אותי סדר קבוע ומחזוריות ו…שיש שעות כאלו הנקראות במרוכז "בוקר"!

אני משתדלת להתעורר לפניהם, השעון המעורר מכוון ל- 06:50 אבל אני כבר קמה עם משאית הזבל השכונתית ב- 06:00 ומתפנקת במיטה כשהראש נקי ממחשבות והגוף מכוסה בפוך הלבן עד שהשעון מטריד בצלצוליו. כשהגוף מתקשה לעזוב את המיטה, אני נשבעת ומבטיחה לגוף הנלחם, שסוף היום יגיע עוד הלילה ושוב נפגש במקום הקבוע שלנו, אני וגופי.

אז מה אני עושה כשאני קמה בבוקר (באיטיות)

1. מזמינה את אור היום להתארח: מדדה לסלון ומזיזה את התריסים וחלונות הזכוכית ונותנת לשמש הבוקר לשטוף את הסלון. אני עוברת בין כל החדרים וחוזרת על הפעולה בכולם. בוקר אור !
2. פיעפוע המים המרגש: באלגנטיות של בוקר אני שולחת את האצבע שלי לכפתור המים החמים במכשיר התמי 4 ומכינה 3 כוסות על השיש. הראשונה של עומאר בכורי, כוס תה עם חלב (צ׳אי הודי) לעינם כוס שוקו חמים, ועבורי קפה חם חזק שחור. לא לפני שאני גומעת כוס מים בטמפ׳ החדר עם כדור אחד של פרוביוטיק פמינה. לחיי העיכול והחיידקים הידידותיים!
3. ביקור הגברת במראה: הפעם הראשונה ביום שאני פוגשת אותי ומאבחנת את מצבי הנפשי המשתקף במראה פניי. לפעמים אני מפתיעה עצמי לטובה ואני נראית רעננה כבת 16 ולפעמים המראה מייאש כך שאני מעדיפה לשקוע בציחצוח קפדן של השיניים. (אז מה, עוד מעט 41. לגדול זה נפלא אבל גם כואב)

4. בוקר רך: הבטחתי לעצמי כילדה, לכשיהיו לי ילדים אני אעיר אותם בליטוף ונשיקה ואתן להם להתעורר לאט לתוך היום. משאני רואה שרכות המגע שלי רק מרדים אותם יותר, אני פונה לטלביזיה בסלון ושמה לרוב את רצועת השירים Rise&Shine ב-VH1. יל׳ה בלאגן אבל בנעים.
5. ארוחת בוקר דשנה בחדר הכביסה: מילוי צלחות האוכל של בעלי החיים בבית מחכות להם בחדר הכביסה וכך הם זוכים לאכול טוב + להריח ריחות בישום של מרכך כביסה איכותי. (האמת היא שאין לי מיקום טוב יותר עבור פינת האוכל של החמודים. בכל זאת דירה תל אביבית טיפוסית ופחות ווילה)
6. שואו טיים: הכנת הכריכים לבית הספר של הילדים דורשת מחשבה. אני נקראת להיות יצירתית בכל בוקר ולהשתדל לא לחזור על עצמי יותר מדי ועדיין להיות קשובה לטעמים שכל אחד מהם אוהב והם אוהבים דברים שונים לחלוטין האחד מהשני. אני לא רוצה להזכר בשיחה שקיבלתי משניהם כמעט במקביל על התקרית הקטלנית בה הואשמתי בהחלפת כריך אחד של זה, לאחיו. אני בטוחה שאם אחת המורות הייתה מקשיבה לשיחה, היא הייתה פונה לרווחה בטענה שאני מזניחה תזונתית את ילדיי. (אני לא – הם דרמטיים כמו אמא שלהם)
7. ג׳גלינג: קפיצה מעזרה בסידור התיק של הבכור למציאת גרב סוררת שחורה שאבדה לקטן, חזרה לגדול בטענה שאני העלמתי לו את הקלמר ולכן אני מוצאת אותי זוחלת על 4 תחת מיטתו בתקווה שהאבידה שם, במקביל להיותי אוכלת אבק אני מואשמת בהעלמת חגורה של הקטן ואחרי שאני עומדת לדין על לא עוול בכפי, אני מאושרת לטפוח על כתפיהם החסונות ולשלח אותם לבית ספר. (ישששש – כמה שעות של שקט לא יזיקו לי. הם אהבת חיי אבל מסוגלים לאכול לי את הראש ביסודיות)

8. הזמן הכי נעים ביום: סנופ הכלב המשפחתי כבר מחכה בהיכון ליד הדלת. מכיר את סדר הבוקר בע״פ. אני רצה אליו תוך כדי שהוא מיילל מאושר, קושרת את הריתמה לגופו השמנמן, שורקת לפני החתולה וביחד שלושתנו יוצאים לטיול בוקר בשכונה (זמן רב חששתי לאמץ כלב דווקא בגלל ההכרח להוציא אותו לסיבוב צרכיו ואוויר צח, מעולם לא חשבתי שאלה יהיו 20 דקות השלווה ביומיום חיי)
9. אהבה חוצה גבולות: כשהגעתי לחצי הסיבוב עם סנופ הכלב ופני החתולה, אני מאותתת לו שאני זמינה ובדיוק שווייצרי הוא מחייג אלי לפייס טיים (שיחות וידאו במכשירי האייפון) ועכשיו אפשר לראות וגם לשמוע. אני חופרת לו על הלילה (אין לי מושג איך יש לי כ״כ הרבה לספר על זמן שישנתי בו) מקשיבה להרפתקאות היום שלו שבד״כ שונה בזמן מהשעון שלנו בארץ, ואצלו כבר ערב או שכבר לילה. הוא מלווה את שלושתנו בחזרה לדירה ושם ליד חלון חדרי, במקום שהאור מאיר כ״כ יפה, אני נפרדת מאהובי לשלום, כדי שיזכור אותי יפה, רגע לפני שהוא נרדם ללילה שלו.

בוקר, הזמן להתחיל מחדש, לשים את העבר מאחור ולחיות מהתחלה.

בוקר טוב בנות !
נשמח שתשתפו אותנו בסדר הבוקר שלכן !

מאמר הקודם
מאמר הבא

זה יכול לעניין אותך

3 תגובות

  • הגב
    לימור כהן
    נובמבר 22, 2015 על 8:38 am

    איזה יופי של פוסט!!!
    ככה מתעוררים בבוקר..
    קפה, סיגריה, שמש על הפנים, שיחה מאהובה יקרה, וקריאת הפןסטים שלך ❤️
    אחלה בוקר אחות????????????

  • הגב
    מירית
    נובמבר 22, 2015 על 9:24 am

    נטלי עשית לי את הבוקר 3>
    פוסט מרגש ומעניין ואני מבינה לליבך ותדעי שהבנים, שסנופ ושהחתולים זכו בך כי את נדירה, אוהבת ומעריכה אותך מאד 3>

  • הגב
    רוני
    נובמבר 22, 2015 על 10:09 am

    נטלי זאת הנאה צרופה לקרוא את הפוסטים שלך.
    השגרה כמה שזה נשמע מוזר היא המצפן שלנו….בזכותה אנחנו יודעים בעל פה את כל השלבים של מהלך היום ( למעט הפתעות פה ושם )……..אצלי השגרה פחות עמוסה….צחצוח שיניים, קפה + סיגריה , מקלחת והופ לעבודה.מאחלת לך שיהיה לך יום קסום והמשך שבוע מעניין ומרגש.

  • השאר תגובה