נטלי עטיה | הטור האישי

הפעם הראשונה בה הגעתי לפריז הייתה בטיול בת המצווה שאמא לקחה אותי. התחלנו בלונדון למספר ימים ומשם לפריס. לונדון השאירה אותי מוצפת ברגשות של שמחה וגילוי, תחושה שמצאתי מקום שמבין אותי. אני זוכרת שהדבקתי את האף לכל חלון ראווה ונדהמתי מהפיאות הצבעוניות, הגרביונים הנוצצים והבגדים המיוחדים שנדמו כאילו נתפרו במיוחד עבורי. קשה היה להפרד מלונדון אבל הטיול המשיך ובמעבורת עברתי עם אמא לפריס, שם חיכתה לנו המשפחה של אימי.

לא יכולתי להסביר זאת אז וגם לא היום, אך מהרגע שהגענו לפריז לא הפסקתי לבכות ולא סתם לבכות, להתייפח מתוך כאב כשגעגועיי ללונדון מחמירים. כך זה המשיך, כנערה שבחרה במסלול דוגמנות, פריס הייתה העיר אליה כל הדוגמניות השתוקקו להגיע – בירת האופנה הבלתי מעורערת עשרות שנים אם לא יותר. חיש מהר הגיע חוזה עם סוכנות הדוגמניות "עלית פריס" ומצאתי עצמי נפרדת מהבית וטסה לכבוש את בירת האופנה.

שיכנו אותי בווילה מפוארת ברובע ה-16 עם עוד דוגמניות צעירות מרחבי העולם ושוב הריטואל חזר על עצמו; תחושת כבדות – כאילו אני סוחבת משקולת של מר עולם בבטן – הרגליים בקושי זזות, הידיים קפואות מהקור הצרפתי, והכרית רטובה מדמעות. מהר מאוד הבנתי שאין לי סיבה להאבק להשאר במקום שכ״כ עצוב לי בו, הזמנתי כרטיס טיסה הביתה, נפרדתי מקריירת הדוגמנות ובאותו הרגע לא הייתה מאושרת ממני.

מאז ועד הטיול האחרון שלי כעת, אני שבה ונותנת (או לפחות חושבת שנותנת) הזדמנויות נוספות לעיר לעשות תיקון ולאפשר לי ליהנות מקסמה. אמנם זו העיר בה גיליתי לראשונה שאני עתידה להיות אמא לבני בכורי, על הרקע עוצר הנשימה של עיר האורות – אז לפחות חוויה טובה אחת יש לי מהעיר הזו, אבל בהמשך כשהגעתי לעיר עם בני כתינוק ועד עצם היום הזה, היו אלו נסיעות מלאות בתהפוכות רגשיות, עצב וכבדות.

אז איך אפשר להסביר את זה?
אני משתוקקת להנות מהיופי שיש בכל פינה בעיר, לבלות בבתי הקפה על אספרסו קצר, להנות מארוחות טעימות מהבראסרי׳ז שבה, מהיופי הייחודי של נשות וגברבי העיר… אבל פריס שלי משתוקקת להשאיר אותי מרוקנת וכבדה.

חברי הטוב ועורך האתר שלנו, הראל שרון, כתב לי אחרי שהצהרתי בפניו ביושבי בשארל דה גול ממתינה להמריא חזרה ארצה, שאני רצה הביתה למקום הבטוח שלי: "נטלול, כל מקום הוא בטוח. אנחנו לא חיים בחוץ, אנחנו חיים בתוך המחשבות שלנו. אם תקחי איתך את המחשבות הללו הביתה, גם בבית תרגישי לא בטוחה…״

אז אולי בפריס אני פחות מצליחה להיות האני הגדולה שהייתי רוצה להיות ושואפת אליה אבל בכל עיר שלא אהיה בה, תמיד תהיה לי הפינה הזו בלב שידעה לאסוף במשך השנים בכישרון רב את האנשים הטובים ביותר והחברים הנאמנים שיש לעולם הזה להציע.

בכל זאת ועל אף ששפכתי את ליבי בפניכן, לא אשאיר אתכן ללא המלצות בעיר האורות – פריס!
מוכנות ? צאו לבלות יקירותיי

1. מוזיאון רודן – חובה !
2. מוזיאון דה׳אורסיי – חובה אף הוא !
3. נוף + בר ומסעדה בקומה הראשונה של האייפל.
4. גני לוקסמבורג – ולאחר מכן ביציאה מהגנים צאו מהפינה הדרום מערבית וטיילו ברחובות ובחנויות הקטנות שנמצאות בסמוך.
5. הפנתאון – קבורים שם כל הדמויות ההיסטוריות הידועות.
6. הבר במלון costes
7. מסעדת Kong של קנזו עם הגג השקוף והמראה המהמם.
8. Laduree  – הסניף ברחוב רויאל נחמד לשבת בו עם כוס שוקו חם ועוגיית המקרון הכי טעימה שיש בעולם.
9. לחובבי העתיקות – טיילו באיים הפנימיים שבנהר הסיין, באזור של הנוטרדאם. זה נקרא איל דה לה סיטה ואיל דה סן לואי. מלא בתי קפה ומסעדות קטנות ומלא חנויות של עתיקות, ברים ישנים, פרחים והגלידרייה הכי טובה בפריז ובשמה – ברתיון.
10. בנוסף מומלץ לטייל במארה – הרובע היהודי. זה מזכיר את נווה צדק רק יותר גדול. גם שם יש מלא מסעדות קטנות מכל הסוגים – תאילנדיות, קוראניות, יפניות ועוד.

ועד הפעם הבאה – נתראה בלונדון !

אנחנו כאן ב- NAYA ננסה לתת לך ידע וטיפים בכל מה שהמומחים שלנו מתמקצעים. נעזור לך להתלבש בצורה שתחמיא לך, לבשל בריא, להכנס לכושר ולהפיק את הטוב ביותר מהמשפחה שלך – כל השאר עלייך :)

NAYA – הבית שלך להיות מי שאת

מאמר הקודם
מאמר הבא

זה יכול לעניין אותך

2 תגובות

  • הגב
    עדנה אזוב
    אפריל 9, 2016 על 9:10 am

    נטלי(נטלול) מסכימה איתך לחלוטין לגבי פריס
    גם אני נסיתי להתחבר ונתתי צאנ'ס נוסף אך ללא הצלחה
    יש מספיק מקומות אחרים בעולם שבכייף הייתי חוזרת לבקר שם

  • הגב
    מירית
    אפריל 9, 2016 על 10:28 am

    נטלי גם אני מצטרפת למה שכתבת אך גם את לונדון לא כל כך אהבתי כי אני ראיתי את לונדון שהייתי בת שמונה עשרה וראיתי כמה אפורה היא והאנשים מאד קרים…. נטלי אני נהנית מכל פוסט שלך …. אוהבת מלא ????????

  • השאר תגובה